אחד הספרים שהשפיעו עלי מאוד ולמדתי ממנו המון הוא ‘יצירת מציאות – חוקי היצירה האוניברסליים’, ספר שבו אסתר
אחד הספרים שהשפיעו עלי מאוד ולמדתי ממנו המון הוא ‘יצירת מציאות – חוקי היצירה האוניברסליים’, ספר שבו אסתר היקס אשר מתקשרת את אברהם שמביא מידעים מרתקים לגבי חוק המשיכה. מאז אני עוקבת אחרי הרבה תכנים שנמצאים ברחבי הרשת בתחום הזה.
לפני כמה שנים נתקלתי בוידאו: Abraham Hicks 5 steps to get anything you want in life ותירגמתי את הרעיונות העיקריים בו. הוידאו הזה לא נמצא ברשת אבל מצאתי משהו ממש קרוב.
מצב רצוי, תשוקה שאינך סותרת אותה באמונה מנוגדת, זה דבר שמרגיש מאוד טוב ונכון. אבל רצון/תשוקה שאת לא מאמינה בה, ביכולת שלה להופיע בחייך, שיש לך ספק לגביה, זה לא דבר נעים. המפתח הוא למצוא את הדרכים להאמין בדברים אותם את רוצה.
מה שמכשיל אותך זה שאם את לא מצליחה לבטא את הרצון שלך, אם זו לא תשוקה שאת יכולה לראות אותה והיא אינה ממומשת, את מתרגלים לראות את זה כמו שזה – היעדר של הדבר הזה מחייך.
כשאת רוצה משהו שונה מ’מה שקיים’ (מצוי) אך מחזיקה בראשך תמונה קבועה של ‘מה שקיים’, אז את ממשיכה להזין את המצוי הזה בחייך וכך הוא ממשיך להתקיים למרות שאת רוצה משהו אחר.
כדי להיות יוצר מכוון עליך למצוא דרכים להתעלם ממה שקיים (המצוי) ולהתמקד במה שאתם חושקת בו (הרצוי). זה כמו לספר סיפור חדש או לא לספר סיפור בכלל, העיקר לא לחזור על הסיפור הקיים.
אנחנו חיים ביקום המבוסס על רטט. אנחנו בעצמנו רטט.
על פי חוקי היסוד של הפיזיקה – כול תנועה מייצרת חשמל, ומסביב לכול גוף שמייצר חשמל נבנים שדות אלקטרומגנטים. הקצב או המהירות שבה השדות האלו רוטטים נקרא תדר.
תדר הוא גל שנוצר מרטט, וכול רטט מייצר תדר מסוים. ככול שהתדר גבוה יותר, הוא מהיר יותר, וככול שהרטט איטי יותר- כך התדר שנוצר ממנו- נמוך יותר (מתוך האתר ספריית המדיטציות).
“בני אדם הם רטט שבא לידי ביטוי בצורה פיזית (בגוף) ואנחנו כל כך התאמנו את עצמנו לצורת הביטוי הפיזית ששכחנו שאנחנו רטט. רובנו לא מנהלים את חיינו לפי רטט/תדר. במקום זה אנחנו מנהלים את חיינו בפעילות, מימוש עצמי של פעולות וזה מה שמאט אותנו.
אם נצליח להבין שאנחנו מדמיינים דברים למהות, מדמיינים דברים להיות, אם נצליח להביא את הדמיון שלנו לחלקים רחבים יותר בחיינו (כלומר ‘להיות’) ואת ההתבוננות שלנו לפחות התנסויות שאנחנו חווים (כלומר הניסיון להבין ‘למה’), החוויות שלנו תתחלנה להתחלף, הן תהיינה יותר ויותר מה שאנחנו רוצים.
זה לא אומר שאנחנו צריכים להפסיק לחיות בדרך בה אנו חיים. הרבה מאוד מזה הוא טוב ונעים. אבל אנחנו יכולים להיות סלקטיביים יותר ממה שאחנו חושבים. אנחנו יכולים למקד את עצמנו באופן מכוון ומודע יותר. וזו בעצם המהות של ‘יצירה מכוונת’, משמעותה הוא פוקוס מכוון.
אבל כדי להיות בני אדם שיוצרים באמצעות פוקוס מכוון אנחו צריכים להבין מהו הדבר שאנחנו רוצים להשיג. כשאנחנו מתבקשים להיות בפוקוס, הכוונה אינה לפוקוס ויזואלי אלא שהרטט שלנו יהיה בפוקוס, כלומר ״אברהם״ מבקשים מאיתנו להיות רגשית בפוקוס.
כש״אברהם״ אומרים ‘לשים את עצמכם בפוקוס רגשי’ הכוונה היא שיהיה איכפת לנו איך אנחנו מרגישים. מה שזה לא יהיה הדבר הזה בו אנחנו מתמקדים (עבר/הווה/עתיד), הדבר הזה שאנחנו חושבים עליו, אנחנו צריכים לזכור שהפוקוס הזה נושא איתו רגש. תתרכזו ברגש הזה, מקדו את התחושה שלכם במה שמרגיש טוב יותר.
נגיד שמשהו קרה והוא לא קרה כפי שרצינו, ומישהו אחר מעורב ואנחנו מרגישים שהוא/הם טעו והם חלק ממה שקרה, הדבר שאנחנו מתמקדים בו הוא למעשה במה שקרה, בחוסר צדק, אנחנו מתמקדים בכך שאנחנו חושבים שהם היו צריכים לנהוג אחרת – במצב כזה אנחנו בכלל לא נמצאים בפוקוס. למעשה אנחנו מוציאים את עצמנו מפוקוס.
ואיך תדעו שאתם לא בפוקוס? אתם פשוט לא מרגישים טוב. התחושה שאתם לא מרגישים טוב היא ההוכחה לכך שאתם לא בפוקוס.
למעשה, כשאנחנו בפוקוס, כשאנחנו זורמים עם המקור שלנו, עם מי שאנחנו, כשאנחנו מאפשרים לאנרגיה הלא פיזית להגיע אלינו ולעבור דרכנו עם המיקוד הברור שזורם איתה אז אנחנו מרגישים נהדר. אנחנו מרגישים שמחים, שהכל ברור לנו וזורם בקלות. אנחנו מרגישים חיות ושאנחנו כל יכולים. אתנחנו מרגישים שהתזמון שלנו מצויין ואנו חווים התרוממות רוח.
הכל סביבנו במציאות מראה שאנחנו מיושרים עם הבהירות הזו, עם הפוקוס, עם המקור שלנו.”
“במשך שנים התייחסנו לכך כאל אומנות של יצירה מכוונת (יצירת מציאות) כי זו אכן אומנות. אתם מתאמנים בלהרשות. להרשות מה? לכם ולגוף הפיזי שלכם להיות כאן ועכשיו, מסונכרנים עם רטט בעל מקור אנרגטי בעל פרספקטיבה של אותם הדברים ברגע מסויים. זה היישור קו שלכם. הרטט שלכם מסונכרן עם רטט אחר, גדול יותר.
למעשה אתם לא כאן לבד. אתם כאן עם כל האנרגיה הלא פיזית הזו שזורמת כאן איתכם, אליכם, דרככם. אנרגיה שמודעת לכל דבר שאתם מתמקדים בו ברגע הזה.
האנרגיה הזו לא רק יודעת מי הייתם כשנולדתם, לא רק יודעת את הסיבות שלכם להיות כאן אלא יודעת מי אתם, למה אתם כאן ומה אתם עומדים להיות בדיוק ברגע הזה. האנרגיה הזו יודעת אם אתם בקו אחד עם הרטט שלכם או לא, היא יודעת אם אתם מאפשרים לרטט שלכם להיות או לא.
העניין עם התמקדות עשוי להיות מאוד טריקי. אם אתם תחשבו על התמקדות במושגים של להתמקד ברגש שלכם, להתמקד בכך שתרגישו טוב, למצוא דרך להרגיש אחרת או לנסות לא לחשוב על זה, כל זה עשוי להיות מאוד מאתגר: “אני לא אחשוב על מה שאני בדיוק חושב עכשיו. אני לא אחשוב יותר על הדבר הזה. אני לא רוצה לחשוב על הדבר שאני חושב עליו. אני לא מצליח להפסיק לחשוב על הדבר הזה שאני לא רוצה לחשוב עליו…”
כשאתם נותנים תשומת לב ל’דבר הזה שאתם לא רוצים לחשוב עליו’ אתם בעצם יוצרים מערכת יחסים ביניכם לדבר הזה. אתם בעצם בפוקוס עליו וכשאתם בפוקוס על דבר מסויים אתם מתחילים לשלוח שוב ושוב את אותו רטט שהדבר הזה עצמו. וברגע שאתם עושים את זה, הדבר הזה בתנופה ואז הדבר הכי טוב הוא ללכת לישון או לעשות מדיטציה או כל דבר שיסיח את דעתכם בצורה ממשית.
הסחת דעת כזו יזומה צריך לתרגל כדי שיהיה קל לבצע אותה בקלות. זה לא פשוט להסיח את דעתנו ממה שקורה.”
הייתם מקור אנרגיה עוד לפני שהגעתם לגוף הפיזי ואתם עדיין כאלו. אתם בעצם במערכת יחסים בין מקור האנרגיה שאתם למי שאתם בתוך הגוף הפיזי.
כשמקור האנרגיה שאתם חושב על מה שאתם חושבים, ואתם מרגישים רגש שלילי לגבי הדבר הזה עליו אתם חושבים, זה אומר שאתם חושבים הפוך ממה שהמקור שאתם חושב על כך.
המקור מחפש את היתרון, המקור רואה את הרווחה, המקור יודע את הערך של הדילמה בה אתם חיים. וכשאתם פועלים בניגוד לכך זה אומר שאתם לא בסינכרון עם מי שאתם באמת.
תהליך היצירה הוא בעצם 3 צעדים פשוטים שהרחבנו ל-5 צעדים והנה הם:
החיים יגרמו לכם לבקש יותר באופן קבוע, וכשאתם בשלב הזה שאתם מודעים לכך שמשהו חסר, שאתם מבקשים שיפור בחייכם על ידי כך שאתם רוצים להתאים את הרצוי למצוי בחייכם, זה בעצם השלב הראשון.
בשלב הזה אתם רואים שיש בעיה, ניגודיות בין מצוי לרצוי. זהו שלב שבו לרוב יש לכם שאלה שאתם לא יודעים את התשובה לגביה.
זהו שלב חשוב מאוד אך הוא עשוי להכשיל אתכם כי הכי קל עבורכם זה להיצמד לאנושי שבכם, למעשי ולהשקיע את כל כולכם בשלב הזה. אתם מחפשים רציונליות – מסתכלים מסביב ואומרים לעצמכם: “אני לא אוהב את זה או את זה והסיבה לכך היא כזו וכזו…”, “אני לא אוהב את זה ואני רוצה שזה יהיה אחרת”.
המקור עונה לכם על השאלה/בקשה שלכם.
אם אתם תקועים חזק בשלב הראשון – שואלים שוב ושוב ושוב או מבקשים את השיפור כל הזמן, מתמקדים בבעיה ובשאלה אז אתם נשארים בשלב הראשון, אתם לא עוברים לשלב השני. למרות שלמעשה השלב השני כבר מתרחש, מה שביקשתם כבר הופך להיות במציאות כרטט של הדבר הזה, בתוך מעיין מערבולת (VORTEX) של רטט שבה נמצאים כבר כל הדברים שביקשתם, כל התשובות.
עכשיו אסתר/אברהם נותנים דוגמה: אתם יצורים חכמים. נגיד שעכשיו אתם אומרים לנו “אוקיי אסתר, נגיד שאנחנו משתתפים במשחק הטיפשי הזה. נגיד שרצינו משהו ועכשיו הוא נמצא ב-VORTEX, במערבולת הזו. לדוגמה כסף. איך אני מוציא את הכסף שביקשתי מתוך המערבולת הזו לחשבון הבנק שלי? זה מאוד יפה אברהם שאתם אומרים לנו שהתשובה למה שרצינו כבר קיימת במציאות של רטט. אנחנו רוצים את זה במציאות שבה אנו חיים, בחיים האמיתיים. אנחנו רוצים לטעום, לראות, לחוש… אנחנו רוצים את זה בגרסת המציאות שלנו. אנחנו רוצים את זה באופן ברור.”
בשלב הזה אתם כל כך מודעים לכך שהשלב השני כבר התרחש, נוצר ואתם גאים בעצמכם שהייתם בשלב הראשון וביקשתם בהירות, שעכשיו אתם נמצאים במקום שבו אתם יכולים להירגע. אתם בשלב קולט (receptive mood) שבו אתם לא במתח או מאבק, אתם לא צריכים למצוא צידוקים או להתגונן, אתם לא אומרים ‘אני צריך את זה’. אתם ביקשתם וקיבלתם, ולמרות שעדיין אינכם יכולים לראות את זה, אתם יודעים שזה מגיע.
השלב הזה זו גישה של אמונה, של ‘אני אדע מה זה כשאראה את זה’, אני יודע שזה מגיע אלי. זה מקום מאוד נעים להיות בו וזה המקום שבו אתם נמצאים לעיתים קרובות כי החיים תמיד יגרמו לכם לבקש עוד ומכיוון שאתם תמשיכו לבקש, אתם גם תמשיכו להיות במקום שתם מבקשים עוד, יותר מאשר מה שכבר בא לידי ביטוי בחייכם.
לכן מאוד חשוב שתלמדו להרגיש נוח במצב שבו ביקשתם משהו והוא עדיין לא הופיע במלואו או התממש בחייכם בגלל שכך יהיו רוב החיים עבורכם.
כשתגיעו למצב שבו אתם יודעים שהדבר הזה שאתם רוצים יגיע מבלי שאתם חייבים לדעת את כל הפרטים, מצב שבו תתנו ליקום/לבורא להגיש לכם את זה כל פעם קצת, כשתרשו לעצמכם להיות במצב פתוח לקבלה של עוד ועוד ועוד, אז החיים שלכם יהיו כל כך עשירים כי כשחיים באופן הזה כל הזמן יש משהו חדש שבא לכיוונכם, רגע אחר רגע.
המצב המקבל והמאפשר הוא הרגש הכי מבורך שאפשר להיות בו. אפשר פשוט להרגיש את היקום שמחבק אתכם ומספק ראיות לכל דבר שחשוב לכם להיות מוגשמים בו.
בשלב הזה אתם כבר כל כך מומחים בלהיות במוד של השלב השלישי כך שעכשיו אתם מאוד רגועים, אתם לא מתעצבנים או מאוכזבים מהניגודיות שאתם חווים כרגע בחיים. אתם יודעים איך לנהל את הרטט שלכם. השלב הזה הוא בעצם ניהול הרטט שלכם. זה להכיר בכך שאנחנו חיים בצעדים, להבין שכל הצעדים נחוצים לנו ולהרגיש שמחה. זו התמחות, מומחיות בתהליך היצירה.
עכשיו נעבור לשלב האחרון. זה השלב שבו לא רק שאתם מקבלים את הניגודיות כחשובה למשוואה, אלא שאתם גם יכולים להתענג על חווית הניגודיות שגורמת לכם להתמקד וכאן אתם סוגרים מעגל.
עכשיו, בנקודה הזו, שום דבר לא יכול להטריד אתכם בגלל שאתם יודעים שהכל עבורכם. שום דבר לא מטריד אתכם כי אתם יודעים שמשכתם כל דבר שנמצא סביבכם, שום דבר לא מטריד אתכם כי אתם יודעים שזה משרת את הבהירות שביקשתם לקבל.
