הנה כמה עובדות שרובכם לא יודעים עלי (ואיך זה קשור לחלום שלי להיות מראיינת ומנחה
שיער קצוץ ותלתלים… עד גיל חמש נראיתי כמו ניסים גרמה (למי שלא מכיר, תשאלו את ד״ר גוגל).
תמיד אהבתי לדבר. ועדיין אוהבת. אני גם מאוד אוהבת את הפעולה ההפוכה – הקשבה. לא פעם אנשים בסיום שיחה, בעיקר כאלו שלא מכירים אותי, אומרים לי: אני לא יודע למה סיפרתי לך את כל זה.
מכיתה ג׳ ועד כיתה ו׳ לקחתי חלק פעיל בלהקת בית הספר – להקת כיס. שרנו, רקדנו ובעיקר היה כיף.
חוץ מזה כמעט תמיד הייתי שותפה להנחייה בטקסים וגם כתבתי בעיתון בית הספר.
בכיתה ו׳ הייתי חלק מקבוצת תלמידים שנשלחו להעשרה בטכניון. מדענית אני לא אבל חוויות צברתי המון ומחקר ולמידה מתמדת הם שני דברים שאני אוהבת לעשות גם היום.
בגיל 19 נפרדתי לראשונה מאדם קרוב, בת דודי קרן ז״ל, וחצי שנה אחריה מאדם נוסף שהיה קרוב מאוד לליבי. במשך שנתיים נוספות לאחריהן עזבו את העולם הזה עוד אנשים שהכרתי ולצערי אף לא אחד מהם היה מוות טבעי, של זקנה ושיבה טובה.
אלו היו שנים עוצמתיות שהבהירו לי עד כמה החיים האלו קצרים וחשוב לחוות כל רגע. אז גם התאהבתי בצילום כי הבנתי שזו דרך לתעד שמחה, ליצור חלומות חדשים וגם דרך לתקשורת בין אנשים, אפילו בלי מילים.
בגיל 31 התחלתי תהליך אימון שגם הוא היה נקודת מפנה בחיי ושם התחילה קפיצת המדרגה המשמעותית לשינויים שאני רואה היום בחיים.
ב-2010 השתתפתי בתוכנית של התבורי׳ס. הפייסבוק היה אז עדיין יחסית בתחילת דרכו, ואני שכבר צללתי פנימה ב-2007 לעידן החדש של תקשורת בין אנשים, הסכמתי להתנסות בחוויה של בבליינד-דייט שישודר בלייב. הם שאלו ואני אמרתי ׳כן׳. והתאהבתי מחדש בעצמי.
פתאום מול המצלמות, משהו התעורר בי, הרגשתי בבית. פתאום נזכרתי בתחושות ההנאה של הילדה שהופיעה על הבמה.
היום, עם כל החוויות (ויש עוד מלא) שאספתי בדרך, אני יודעת לאן אני רוצה להגיע. לא יודעת איך זה יקרה. לא תמיד אני יודעת את הדרך. אבל אני יודעת מה היעד. ואני יודעת שאני עושה ואעשה את מה שביכולתי וגם מעבר לכך, כדי שזה יקרה.
לחיות את התשוקה שלי אומר להיות נאמנה לערכים שלי, לאני מאמין, לעזור לאחרים להגשים את החלומות שלהם ובעיקר לשמור על השמחה והחיבור ללב. של כולנו.
אני מאמינה שלכל אחד מאיתנו יש סיפור. לא תמיד אנחנו מבינים עד כמה זה מיוחד או מעורר השראה כי אלו פשוט החיים שלנו אבל תאמינו לי, הסיפור שלכם בטוח יכול להאיר למישהו את הדרך.
